הקשר בין נטישת הדרך לגרעין האיראני

המאמר פורסם לראשונה בעיתון מקור ראשון

פרויקט הגרעין האיראני והסכנות האפשריות ממנו למדינת ישראל לא יורדים לרגע מסדר היום הציבורי במדינה. אלא שכמו בנושאים משמעותיים נוספים לעצם קיומנו בארץ הדיון הציבורי בסוגיה כלל לא מתעסק בנתונים ובעבודות אלא בתחושות בטן ובעמדות פוליטיות. מחלה מסוכנת זו מאפיינת מאד את התרבות הישראלית הנוהגת לעסוק במשאלות לב ובהלחמת השקפת עולם על המציאות זאת מבלי בכלל לבדוק את המצב לאשורו. באופן זה רוב מוחלט של העוסקים בנושא האיראני כלל לא נדרשים לעמת את עמדתם עם נתונים ממשיים והם משוחררים לבטא את אמונתם הפוליטית בטהרתה תוך הצגת מתנגדיהם כמייצגי כוחות השחור. חמור מכך, קשה להשתחרר מהתחושה כי העמדות ביחס לנושא האקוטי הזה כלל לא נגזרות ממנו אלא מהיחס האישי למנהיגי המדינה ולעמדתם הפוליטית בנושא הפלשתיני ויחסם למדינות ערב.

יצירת הקשר הרגשי בין הנושאים הללו אופיינית מאד לדרך החשיבה הישראלית הנוהגת לקטלג עמדות של שחור ולבן ואמת ושקר לפי ההשתייכות המעמדית והמפלגתית. במילים אחרות חטאם המרכזי של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק אינו קשור להתנהלותם בפרשה האיראנית אלא בכך שהם לא משתייכים למיליה השמאלני הקלאסי בו חברים אנשי התקשורת, האקדמיה, המשפט והרוח בארץ.

אמת מטרידה זו מלווה את החברה הישראלית כבר שנים רבות ולמרות שגיאות העבר הרבות שנבעו ממנה לא הצלחנו כחברה להשתחרר ממנה. חוסר היכולת הזו נובע בין השאר מהמבנה הפסיכולוגי של הישראלים הנושאים על גבם מורשת תרבותית שלמה בה היחס לעולם נגזר רק מהאומנה היהודית הפנימית. כלומר במשך רוב ההיסטוריה היהודית היחס לעולם נגזר מבפנים מ13 העיקרים לרמב"ם ולא רק משקילת העובדות החיצוניות כשלעצמן. אלא שבתקופה בה עם ישראל היה מאמין התקיימו בתוכו כוחות מאזנים שאפשרו לו להתמודד עם דרך החשיבה הזאת וזאת בעקבות הסגנון הלמדני הטמון במסורת התלמודית שלנו. מנהיגי העם, שהיו כולם למדנים מופלגים, ידעו בעקבות דרך לימודם כיצד לגשר בין עולמם הרוחני למציאות הקונקרטית עמה הם התמודדו. יכולת זו אפשרה להם לגלות גמישות מחשבתית וערנות רבה ביחס למצבים משתנים ולסכנות העומדות מולם. להוותנו כיום המסורת הלמדנית הזו פסקה מלהיות מרכזית לרוב העם ואילו הפסיכולוגיה המאמינה המגדירה את המציאות ללא קשר למתרחש בה ממשיכה ללוות אותנו כחברה וכעם. כך נוצרים בתוכנו עיוותים מוסריים מדהימים כדוגמת קבוצה של אנשי רוח המפרסמת עצומה הקוראת לצבא לסרב לפקודות מנהיגי המדינה מבלי שאלו שמים לב לסכנה הקיומית שהשרשת עמדה כזו מייצרת. כך התהליכים הגיאופוליטיים האדירים המתרחשים מסביבנו במזרח התיכון לא משנים כלל את דרך החשיבה של הכוחות הפוליטיים בישראל שממשיכים לדבוק בעמדות קלאסיות של ימין ושמאל כשכל העולם מתהפך מסביבם.

כאמור מדובר בעיוות עמוק המשפיע על דרך פרשנות העולם של כלל הכוחות הפועלים במגרש הישראלי ומבחינה זו הגיע הזמן להודות בו. רק הודאה במטען העמוק שאנו נושאים על גבנו והשפעתו עלינו בהווה תאפשר תחילת בנייתה של השקפת עולם אחרת ריאלית יותר במדינה, כזו שלא תאנוס את המציאות לפי תחושת הבטן שלה אלא תקיים דיאלוג בין עולם האמונות שלנו לפרטי המציאות הממשיים המשתנים חדשות לבקרים. מעבר לכך נראה כי הפתרון האמיתי למצב בו שקוע העם הוא חזרה לאותן שיטות ששמשו את אבותינו לפענח דרכם את המציאות. שהרי זניחת עולם התלמוד והמסורת הרוחנית התרבותית העמוקה של עם ישראל לא ייצרו בארץ חברה תרבותית חדשה ונאורה אלא חברה צעקנית היסטרית חסרת בושה ואלימה.